נכונות לעבודה מאומצת? אני צריכה לחשוב על זה

קרה לך שחיפשת עבודה ובדרישות המשרה הנחשקת צוין: "נכונות לעבודה מאומצת?"

סיפור אמיתי:

ל', עו"ד במקצועה. בת 42, בעלת תואר שני במנע"ס, נשואה ואמא ל- 3 ילדים.

עובדת במחלקה המשפטית באחת החברות הגדולות והמובילות בארץ.

היא כבר הרבה שנים במקצוע. מחלקת את זמנה בין עבודה לחיים האישיים. לא קל, אבל היא מסתדרת. האיזונים מאוד חשובים לה.

היא מאוד מוערכת ורוצה לעשות את הצעד הבא ולהתמנות ליועצת משפטית של חברה בינונית.

בכל המשרות שהיא מחפשת, מבקשים "נכונות לעבודה מאומצת".

זה מרתיע אותה. לא ברור מה זה אומר: עבודה סביב השעון 24/7? אין איזון בית-עבודה? אין גמישות? אז היא לא שולחת קו"ח ומסיקה שאין תקווה.

והיא דווקא אחת שמשקיעה. מצליחה תמיד לעמוד בדד-ליינים, התוצרים שלה מעולים. אבל היא צריכה גמישות וחופש לנהל את הזמן שלה.

האם יש סתירה?

יותר ויותר ארגונים מתהדרים בכך שהם חרטו על דגלם לעודד ולאפשר איזון בית-עבודה.

שהם בעד well-being ועוד כל מיני ביטויים מרשימים.

אז אולי די עם הביטוי הזה "נכונות לעבודה מאומצת", שלא ברור מה עומד מאחוריו?

לפעמים נדמה לי שכך מנסים לנפות הורים לילדים (שלא לומר, אימהות).

הגיע הזמן שמגייסים יכתבו: "דרושים עובדים מחויבים, מסורים ומקצועיים". זה בהכרח אומר שהם יתאמצו לעמוד בציפיות ולעשות את המקסימום.

מגייסים אוהבים קו"ח תמציתיים, ברורים, ללא מכבסות מילים.

נאה דורש - נאה מקיים.

מה דעתך?

רוצה לקבל בלוגים, עדכונים, מתנות וטיפים ישירות למייל שלך?

כאן נרשמים בחינם

נתראה!